יוחנן, בן יונה וזכריה, נולד ביום ג' באדר א' תשי"א (9.2.1951) בהרצליה, וסיים את לימודיו בתלמוד-תורה בתל-אביב. הוא גדל בנחלת עדה שליד הרצליה ועד שגויס לצבא, עבד במקומות שונים.

יוחנן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים חי"ר, הוצב כמ"כ רובאים בבסיס הדרכה. ברבות הימים השתלם בקורס מפקדי מרגמות מתנייעות 160 מ"מ וסיים בציון טוב. אחרי-כן הוצב לחיל התותחנים ונקבע תפקידו כמש"ק מרגמות 160 מ"מ בבסיס הדרכה של החיל.

לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בתפקיד זה, בגדוד מרגמות כבדות מתנייעות. לאחר השחרור, למד יוחנן שנה בקורס לחשמלאות רכב ואחרי-כן עבד ב"סולל בונה". באחרונה עבד כקודח ב"מקורות", במחלקת ציוד מכני באזור. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא יוחנן ליחידתו והשתתף עמה בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), בציר הגידי, התפוצץ הטנק שלו תוך כדי ירי ויוחנן נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו תרמו כסף להקמת קרן גמילות-חסדים על-שמו, למתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים.